|
|
Page:4
נפוליאון על האי הנידח , או את ישו תלוי מוצלב וכשהיא "שומעת את האנחה שלו כל כך ברור" בא לה להתאנח , והיא כמעט מרגישה "איזה כאב בכפות הידיים והרגליים" . ( 53 ) המראות שרואה ריקי במצבים כאלה לפעמים הם נראים לה כאילו היא עצמה חלק מן המציאות הזאת שהיא מתארת , ולפעמים היא כאילו מרחפת מן הצד . ( 49 ) ריקי סבורה שנזר , במחשבה אינטואיטיבית , קושר אותה לאיזו דמות שהייתה בירושלים ובתנ"ך . ( 47 ) והנה מספרת ריקי שזה עתה ראתה מישהי במראה מן הצד , מבלי שהיא עצמה תהיה בתוך התמונה . "זאת היתה ילדה צנומה וחיוורת , בת שש עשרה , לכל היותר , שוכבת על יצוע פרוש על הארץ , לבושה איזו מעטפה בהירה , ועליה וסביבה מפוזרים פרחים , ועל החזה שלה , מבין קיפלי השימלה , זוחל נחש קטן , חום צהבהב . מחוספס" . ( 50 ) בסוף הספר מתברר שמראה זה הוא למעשה סוף הסיפור המרכזי , הסיפור שבתוך סיפור המסגרת , ( 279 ) אף כי אין הוא סוף הספר . 1 . 3 הפרק השביעי מבין שלושים ושישה הפרקים הוא תחילת הסיפור הפנימי . ריקי מרחפת מעל ירושלים הקדומה , מעל גגותיה , מעל המילוא והעופל ובית המלך , לאורך החומה , ולבסוף מתמקדת בבית שעלתה בו המולה , גברים צעירים אחזו בספלי חרס , פרטו שם על כלי מיתר ונשפו בחלילים , והנה אף ראתה איזו ילדה שכרעה ללדת . ילדה זו היא גיבורת הסיפור הפנימי . היא יולדת את עוזאי , שעתיד להיות המלך עוזיהו , ובינתיים עוברים לפנינו מעשים ודיבורים שנעשו ונהגו על ידי אנשי התקופה - המלכים שלפני עוזיה , אביו אמציה וסבו יואש , עתליה והקשר שקשרו על מלכותה , שלטונו של יהוידע הכוהן והמאבק בין המאמינים ביהוה ובין המאמינים בעשתורת . ריקי היא המספרת את אשר היא רואה . היא מרבה בפרטים ופרטי פרטים , וניכר שהיא באה מצוידת יפה בידע מכובד על התקופה שהיא מתארת , כמובן בתוספת דמיון עשיר ומגוון . בכל פגישה כזאת עם נזר הוא מקליט את דבריה ברשמקול . בסופו של דבר הקליט נזר עשרים וחמש קלטות מסיפורי ריקי . אלה הם כנראה עשרים וחמישה הפרקים השזורים בכמה אתנחתאות של פרקי מסגרת שבהן מסופר על ריקי עצמה ועל הסובב אותה . 1 . 4 הספר בנוי במבנה מיוחד - סיפור מסגרת המתרחש בימינו , וסיפור פנימי המתאר זמן עתיק : את הרקע למהפכה של יהוידע הכוהן , מהפכה המיוחסת ליואש , את המהפכה עצמה , אישים בני התקופה שמסופר עליהם בספר מלכים ואנשים נוספים שחלקם מוזכרים אך כשמות וחלקם הם תוספת נדיבה מדמיונו היוצר של הסופר . אך מלבד זאת הספר מלא במשחקי לשון , בחילופי צלילים , בניצול דו משמעויות , בתחדישים של צחוק ובתחדישים שבאו למלא צורכי הבעה , וכן מושמעות בו - בדברי הנפשות הפועלות - הערות בלשניות על המילים והמשפטים הנאמרים בסיפור ; גם משולבים בו זכרי ספרות קודמים , בייחוד מדברי סופרים
|
|