ה"תאויל" בתפסיר רב סעדיה גאון למקרא

יוסף טובי א . מבוא החכם המוסלמי אבו עבידה מעמר בן אלמת'נא ( מת 824 ו מוצאו מיהודי פרס ) קבע בראש ספרו "מג'אז אלקוראן" שלושים ותשעה סוגי מג'אז , דרכים שיש להשתמש בהם בפירוש פסוקי הקוראן שלא כפשוטם . מג'אז בהקשר זה עומד במשמעות מנוגדת לחקיקה , פשט הכתוב , אך אינו זהה כלל לתפסיר , שעניינו פירוש הכתוב בלא להתייחס לדרך הפירוש - פשט או פירוש עקיף . דרכים אלו נועדו לפתור בעיות פילולוגיות וקשיים דקדוקיים תחביריים העולים מלשון הקוראן , וכן לסלק ביטויי הגשמה ביחס לאל . לאחר זמן , כאשר למונח מג'אז נתייחדה משמעות רטורית , הלשון המושאלת לסוגיה , נטו חכמי האסלאם להחליפו במונח תקדיר , כלומר שיעור 1 הדברים . על פרשנות הקוראן על פי המג'אז בניגוד לחקיקה היה פולמוס בין האורתודוקסייה המוסלמית למתנגדיה מקרב השיעים והמעתזלים . וכך אומר גולדציהר ( עמ' ( 81 כי המעתזלים היו הראשונים שנלחמו בנטייה העתיקה של הגשמת האל באסלאם : באו הללו והכניסו תוכן רוחני לתוך כל אותם ביטויים גשמיים שבטכסטים הקדושים , תוך שפירשו אותם פירוש מושאל . מתוך שאיפות כאלה נוצרה שיטה חדשה של פרוש הקוראן ; לשם כך היו משתמשים בכינוי הותיק ת...  To the book