מערכת הכינויים הפרודים בקומראן: לשאלת תולדות העברית בימי הבית השני

משה מורגנשטרן . 1 מבוא 1 . 1 מאז הופעת ספרו המונומנטלי של יחזקאל קוטשר , "הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו השלמה במדבר יהודה" ( ירושלים תשי"ט , ( ובייחוד לאחר הופעתו במהדורה אנגלית בשנת , 1974 נהייתה התאוריה שלו על לשון מגילה זו לנקודת מוצא לכל דיון בלשון המגילה בפרט ובלשון המגילות הגנוזות בכלל . משנתו המסודרת והבהירה של קוטשר , שלפיה המסורת הטברנית היא מעין תקן לשוני ( במינוחו דאז סטנדרד ) לעומת מסורות הקריאה התת תקניות ( סובסטנדרד , ( משכה את לבם של חוקרים רבים בהיות כוחה יפה להסביר תופעות מגוונות בלשון המגילה , ובייחוד את ההתפתחויות המאוחרות לכאורה בלשון העברית , שהסתננו לתוך נוסח זה של ספר ישעיהו . שיטת קוטשר עדיין מוצאת לה תומכים בקרב החוקרים , ודיוניו מאירי העיניים נחשבים בצדק נכסי צאן ברזל של חקר העברית 1 בתקופת הבית השני . 1 . 2 בשנים האחרונות קמו עוררין על גישת קוטשר , ובראשם שלמה מורג ואלישע קימרון . שני חוקרים אלו הדגישו כי בעברית של המגילות צורות רבות , שאינן משתלבות בסכמה פשוטה של התפתחות ישירה מלשון המקרא הקלסית דרך לשון המגילות עד לשון חז"ל , ולכן אנו חייבים לדבר על כמ...  To the book