"רעים לא נאמנים": משמעים רגילים של מילים בעברית בת זמננו שנולדו מתוך טעות

חיים כהן ידוע שמילים מסוימות בלשון המקרא משמשות בעברית המדוברת במשמעות שמקורה בפרשנות מוטעה . למי שינסה להבין את ההקשר המקראי באותם מקרים 1 על סמך המובן בעברית החדשה מילים אלה הן "רעים לא נאמנים . " האירוניה האמתית בסוגיה זו היא , שבמקרים לא מעטים השימוש בשפה המדוברת נקבע מלכתחילה על סמך פירוש נפוץ , אבל מוטעה , שיוחס למילה בעברית מקראית , וכך 2 מובנה הרגיל בעברית החדשה נולד מתוך טעות ! אדרבה , נראה שברוב המכריע של המקרים הנידונים להלן המובן המקראי הנכון היה אכן בשימוש בתקופה הבתר מקראית לפני תקופת העברית החדשה , אבל בשלב מסוים ( לפעמים בימי חז"ל ועוד יותר בימי הביניים ) הועדף המובן המוטעה . מעניין הוא , שמי שהטה את הכף לפעמים לטובת המובן הלא נכון היה הפרשן הדגול רש"י בפירושו הסמכותי למקרא ( ראה להלן בדיון בשם בדלח . ( נדון כאן בחמש דוגמאות באופן מפורט : רגל , תל אביב , אשת חיל , בדלח , העתיק . עיקרי הדברים נאמרו בשתי הזדמנויות : בסמינר המחלקתי של המחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בךגוריון , ; 6 . 6 . 2002 ובמסגרת כינוס H NAPH באוניברסיטת בךגוריון , . 2 . 7 . 2002 בעונג רב אני מקדיש מ...  To the book