פרק עשירי זיקת האישה לבעלה 'שעשאה כלי'

בפרק זה אייחד את הדיון לבירור מונח הלכתי קדום שנגזרותיו מגיעות עד לפסיקה בת ימינו ומשליכות על מעמד האישה בהלכה . הבנת גלגוליו של השיח ההלכתי פותחת לנו פתח לדיאלוג מודע עם השיקולים השונים המנחים את הפוסק בן ימינו , ומשחררת את המונחים והמטפורות מכובד המשמעויות שהוטענו עליהם במהלך השנים . בכך מצטמצם מעט המרחק שבין השיח ההלכתי לשיח המוסרי והמודרני . נקודת המוצא של דיוננו היא המטפורה 'שעשאה כלי , ' המיוחסת לבעילה הראשונה שהכלה הבתולה נבעלת על ידי בעלה . מטפורה זו , שנזכרת לראשונה בתלמוד ( סנהדרין כב , ע"ב , ( קנתה לה אחיזה מסוימת במקורותינו , בספרות ההלכתית ובספרות השו"ת , כמו גם בספרות הקבלה והחסידות . בדיעבד היא משמשת לביסוס מערכת היחסים הראויה בין הבעל לבין אשתו , ומקבעת את חזקת זיקת הנאמנות של האישה לבעלה הראשון . כדרכה של מטפורה , ראשיתה חושפת ואחריתה מקבעת : ראשיתה חושפת את מעמדה הא סימטרי , המשני , והבלתי שלם לעצמו של האישה בעולם הערכים של החברה היהודית התלמודית , ומשקפת את נחיתותה במשפחה ובחברה ; באחריתה , ככל שנמשך והלך השימוש במטפורה זו שנילושה מפנים שונות ורבות , כך הלכה והשתלטה ...  To the book