התפיסה המטפיזית של הלאומיות הישראלית שבה עסקתי בפרקים הקודמים , כוללת תפיסת לאומיות הקשורה לרעיון ש'שבעים אומות העולם' מייצגות את כלל האנושות . לכל אחת מאומות העולם תפקיד אלוהי , ובמהלך ההיסטוריה שלה היא אמורה לפתח ולהוציא מן הכוח אל הפועל את תכונתה הלאומית המיוחדת , בעוד הלאומיות הישראלית - 'כנסת ישראל' - כוללת ומייצגת את כלל התכונות הייחודיות של כל העמים האחרים . וכך ניסח זאת הרב קוק ב'אורות : ' כל העמים מתפתחים , ויוצאים אל הפועל על ידי תנועותיהם הטבעיות . המלחמות מעמיקות את הערך המיוחד של כל עם , עד שמתבלטת צורתו ויוצאת אל הפועל בהגמרה בכל פרטי עמקיה . ישראל הוא האספקלריא הכללית של כל העולם , וכל זמן שיש עם בעולם , שלא יצא אל הפועל הגמור בכל תכסיסיו , יש כהות לעומת זה באור הספוג של כנסת ישראל . על כן בכל זמן שמלכיות מתגרות זו בזו יוצאים אל הפועל ציורים מיוחדים להשלמתם של העמים , וממילא יולד כח השלמה בכנסת ישראל והיא מצפה לרגלו של משיח שיבא ויופיע במהרה בימינו . 1 הראי"ה קוק , אורות , עמ' כז , וכן בשמונה קבצים בכתב יד קדשו של הרב קוק , ירושלים תשנ"ט , קובץ ו , סימן קנב . תפיסה כללית...
To the book