פרק רביעי ריבונות האב או נסיגתו: בין עקדה למיתוס של אדיפוס

משמעותה של תרבות - בין אבות לבנים ישעיהו ליבוביץ הציב את העקדה כפרדיגמה של הדת היהודית . בעקדה הוא ראה את תמצית המשבר שבין הקיום הדתי לבין מרחבי קיום אחרים של האדם . זהו אינו משבר קיומי ביוגרפי בחיי היחיד , אלא זהו לוז הקיום הדתי , המציב את המאמין לכתחילה בעמדת משבר . כל ניסיון לחרוג מהמשבר או לפתור אותו , מסלק למעשה את משמעותו של מרחב הקיום הדתי : מהי העקדה ? העקדה היא היא המשבר הדתי . כאן , השם ית' מופיע לפני האדם לא כאל למענו , אלא כאל התובע ממנו את הכל [ ... ] כאל התובע מן האדם את עבודת השם גם כשהיא כרוכה בוויתור על הערכים האנושיים [ ... ] הכל נדחה מפני עבודת השם . ואין משבר גדול מזה . הקונפליקט בין מציאות האדם - ובזה נכללת הן מציאותו המטריאלית והן מציאותו הנפשית - ובין מעמדו לפני השם . על העמידה בניסיון זה נאמר לאברהם : 'עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה . ' זאת אומרת : משבר אינו מאורע או מצב מיוחד שעושה את האמונה לפרובלמטית , אלא הוא מהות האמונה הדתית , מהות יראת אלוהים . היא שוללת את האמונה התפלה בהרמוניה של האקסיסטנציה האנושית . היא חושפת ניגוד בין מעמדו של האדם בטבע - טבעו הפיסי והפ...  To the book