היחס אל ה'אחר' בתרבות הפוליטית של המושבה: מקרה ראשון לציון

בת ציון עראקי קלורמן א . יוצאי תימן . - ה'אחר על גבול המושבה כל הבוחן את הפסיפס האנושי שאכלס את מושבות העלייה הראשונה , יזהה במרכזן אותה שכבה של מתיישבים ראשונים , שהגיעו לכאן ( על הרוב במסגרת אגודות 'חובבי ציון ( ' מתפוצות שונות במזרח אירופה , כדי להקים כאן כפרים יהודים חקלאיים ולמצוא את פרנסתם כאיברים . גם המתיישבים הבאים שבאו בגלי הגירה מאוחרים יותר , ונסתייעו על ידי ארגונים ציוניים , או בכספיהם הם , קיבלו אדמה לעבדה והיו לאיכרים , אלא שבצדם הלכה והתגבשה שכבת אוכלוסין נוספת של תושבים , נותני שירותים , ביניהם : בעלי מלאכה , סוחרים ופועלים ( להלן 'תושבים . ( ' מאמר זה ידון בדינאמיקה הפוליטית שנוצרה במושבה עם הצטרפותה של קבוצה אתנית שונה למעמד זה של נותני שירותים . קבוצה זו , שלא ממזרח אירופה , מתקבלת מלכתחילה כ'אחר' בחברה של מושבות העלייה הראשונה , כשקבוצת המתיישבים לא רק מבדלת עצמה מהם , אלא מתמרנת אותם אל השוליים - כחברה , ככלכלה ובפוליטיקה . 'מקרה ראשון לציון' שמתייצב במרכזו של דיון זה , עוסק בתגובותיה של קבוצה אתנית זו בתנאים הקיימים ; כלומר , בחיפושיה ובמאבקיה - כקבוצה למקום משלה...  To the book