פרק עשרים ותשעה לזכרו של הגר"ש ליברמן

tm קיץ תשכ"א , במסגרת שירותי כאיש מילואים ברבנות הצבאית , עשיתי חח ' ! כמה שבועות במחנה צריפין , כמדריך בקורס קציני דת שהתנהל שם . באחר הבקרים ביקר את אנשי הקורס הרב הצבאי הראשי , אלוף משנה הרב שלמה גורן זצ"ל , וטרם חזרתו נתפנה לשוחח עמי מעט על דרכי בהווה ותכניותי לעתיד . בשנים 1957-1954 למדתי בישיבת "חברון" ( שבה למד הרב גורן בצעירותו , ( ובשנים 1960-1958 שירתתי בצה"ל , ברבנות הצבאית הראשית , חלק ניכר מן הזמן לצדו של הרב גורן , וכך נתקרבנו זה לזה . עם שחרורי מצה"ל נכנסתי לאוניברסיטה העברית ללמוד בחוגים לתלמוד וליוונית , ובשירות המילואים הראשון שלי ברבנות , בשנת תשכ"א , שמח הרב גורן לפגשני , וכאמור , שוחח עמי על דרכי ועל תכניותי . במהלך שיחה זו אמר לי הרב גורן - שבקיאותו בשני התלמודים הייתה לשם דבר בין לומדי התורה , וגם אני זכיתי לעמוד על היקפה המופלא במהלך שנות עבודתי לצדו - את הדברים הבאים ו בחוג לתלמוד שבו אתה לומד מלמדים כמה תלמידי חכמים חשובים , ויש להם בקיאות יפה בתלמוד הירושלמי . והנה , אשאלך שאלה אחת , וממנה תוכל לדעת בבירור מי אכן בקי בירושלמי בקיאות של ממש ומי אינו כך . תשובה...  To the book