פרק עשרים ושמונה "יינם" - סחר ביינם של גויים, מאת פרופ' ח' סולוביצ'יק

. nrc פר מרתק זה המונח לפנינו הוא פנינת מחקר מיוחדת במינה בתחום W תולדות התרבות והדת בישראל בימי הביניים . הספר בוחן את התפתחות ההלכה בנושא ההנאה והמסחר ב"סתם יינם" בצרפת ובאשכנז במאות הי"א-הי"ד . מטרת המחקר להראות , כי תחושות התיעוב והגועל שחשו קהילות ישראל כלפי יינם של גויים ומגעם בו הביאו להחמרה כה רבה בנושא זה , עד שנפרצו גבולות ההלכה לגמרי והאיסור נשא אופי של טאבו , דוגמת היחס אל החזיר , המתאפיין בכך שאין אפשרות להסביר את גבולות איסורו בצורה הגיונית ואף על פי כן הוא עומד במלוא תוקפו זמן ממושך מאוד . איסור יין נסך הוא הלכה קבועה במשנה ובתלמוד ודיונים הלכתיים רבים נשנו בו . בזמן התלמוד היו הפרסים והפגנים נוהגים לשכשך ביין לשם עבודה זרה שלהם ולהקריב טיפה בכל מגע מקרי עם המשקה , ועל כן אסרוהו משום תקרובת עבודה זרה . לעומת זאת הנוצרים בימי הביניים לא נהגו כלל שכשוך פולחני ביין , ולא היה לכאורה מקום לאסור , מעיקר הדין , הנאה ומסחר ביין של נוצרים או במגעם ביין ישראל , אלא מכוח הכלל "דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר - שוה ערך - להתירו . " אכן , במצב החדש הזה , מידת הסלידה הספונטנית מ"סתם יינ...  To the book