פרק חמישי מ'היתר המכירה' ל'אוצר הארץ' - תמורות ביחסה של הציונות הדתית לשמיטה ולמדינה

. 1 הפולמוס סביב היתר המכירה מאז ראשית הציונות , היחס לקיומה של מצוות השמיטה בארץ ישראל מסמל את המחלוקת האידאולוגית וההלכתית בין השקפת העולם החרדית , האנטי ציונית , לבין העמדה הציונית דתית . בראשית הציונות בארץ ישראל היוותה שמירת השמיטה כהלכתה אתגר קשה לחקלאים היהודים שניסו להקים מערכת חקלאית יצרנית . הדרישה ההלכתית להפסיק חלק גדול מן הפעולות החקלאיות למשך שנה שלמה איימה להרוס את המשקים היהודים ולהרחיק את היהודים מהענף כולו . חקלאים רבים לא יכלו לעמוד באתגר כזה והיו צפויים לעבוד אף ללא היתר הלכתי . המשך העבודה החקלאית הסדירה , ללא היתר הלכתי , גם בשנת השמיטה , עלול היה לפגוע בזיקה שבין האמונה הדתית והמחויבות להלכה לבין האתוס הציוני של חזרה אל הקרקע , אל העבודה היצרנית , שהחקלאות על ענפיה השונים שימשה לה כבסיס . ללא מתן פתרון הלכתי מעשי לשאלת השמיטה עלול היה להיקרע קרע שאינו ניתן לאיחוי בין האידאולוגיה הדתית לבין הרעיון של 'היפוך הפירמידה' היהודית , שהייתה מוטיב מרכזי בקרב החלוצים הציונים . הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שהזדהה עם התפיסה הציונית ואף נתן לה משמעות דתית , תמך במציאת פתרון אשר ...  To the book