ו. טבע האיש ומשפט המלך

לשם כן עלינו להסתכל באישיותו המורכבת של הורדוס תחילה , הואיל והמלך שבו במידה מכרעת לא היה אלא פרי טבעו של האיש . כבר אמרנו , שתבונה מדינית לא רגילה היתה יצוקה בו בהורדוס , שעמדה לו בימי משבר קשים ביותר בחייו . מסימני תבונה זו היו שכל חריף' שחלק לו הטבע , בהירות מחשבה' תפיסה מהירה ודעת נפש הבריות . וכן הצטיץ המלך , כמו שראינו למעלה' ב'גמישות' של דיפלומאט מבטן ומלידה : הוא כיוון לשעה הנכונה 'להפוך את עורו' — כאנטיפטרוס אביו בשעתו — ולהסתגל אל המצב שנשתנה פתאום ולמצוא את הדרך אל הכוח המכריע החדש' שעלה מתוך ההפכה . ברם , זריזותו , גמישות זו שהיתה טבועה בהורדוס , לא היתה ממין כשרון המעשה של אנשים 'פקחים' ' שיכולים להפיק תועלת ממאורעות קלים' שחלים בסביבתם ואין בהם מפנה מכריע בגורל העולם' אבל אם באה 'שעת גורל' ' שאפשר היא גם ' שעת גורלם , ' הריהם עומדים מוכי תמהון ואובדי עצות ונותנים לה לאותה שעה , שאינה חוזרת , שתחלוף לה מאין בהם כוח החלטה מהירה , יזמה יוצרת וכוח הגשמה של הרצון הנועז . והנה הורדום ניחן בתכונות אלו בשיעור לא מועט , והן שרוממוהו מעם והעלוהו למרום מעמדו . התעמולה הרשמית של סיעת...  To the book