ד. המחאה הדתית

הבעת מחאה אינה בהכרח פעולה חוץ רתית ; אדרבה , במסורת ישראל מחאה היא לעתים חלק מהמחויבות הדתית עצמה . ביטוי מאלף לתפיסה זו מצוי אצל אלי ויזל , שבספרו האוטוביוגרפי כל הנחלים הולכים אל הים" מציג את עמדת מורו פרופסור שאול ליברמן , מגדולי חוקרי התלמוד בעת החדשה ואיש אמונה : ממנו [ משאול ליברמן ] למדתי כי להיות יהודי פירושו להוקיר יותר מכול את הדעת ואת הנאמנות , כי מכיוון שיהודי מכיר את הצדק האלוהי , הוא יוצא נגד העוול האנושי . כי משום שיהודי דבק באלוהיו הוא רשאי לפקפק בו . כי מפני שהנביאים אהבו את ישראל הם הוכיחו אותם והטיפו מוסר למלכיהם . הכול תלוי במקום שאתה עומד , היה מורי ורבי אומר . עם אלוהים מותר לומר הכול . בלי אלוהים שום דבר אינו נשמע . בלי אלוהים מה שנאמר אינו אמור . עמדתו הנוקבת של ליברמן משוקעת בתשתיות היסוד של מסורת ישראל , שלא היססה להתייצב בעמדה ביקורתית נוקבת כלפי האל כביטוי לאמונה ולנאמנות ; מי כליברמן ידע זאת . נעיין בכמה דוגמאות : אין לך פרשה בעייתית יותר מבחינה מוסרית מאשר העונש הקשה המוטל על ממזרים , שהרי לא הם חטאו אלא אבותיהם . חז"ל אכן לא היססו למתוח ביקורת דתית על חו...  To the book