ב. הקול האחר: היחס להומוסקסואליות וללסביות בשיח הציוני־דתי

במסגרת הספר לא עסקנו במישרין בהומוסקסואליות , והתמקדנו כלסביות . ראינו כי גם בנושא זה , שבו יכלו ההגמונים למצוא מוצא ולהיענות למצוקתן של נשים , העצמת האיסור הייתה דרך המלך . לסביות פסקה להיות תופעה קונקרטית אנושית ; היא הפכה לגילום סימבולי של מטפיזיקה אלוהית על מבנה אישיותה וגופה של האישה ועל מבנה המשפחה , ואתגרה את התפיסה המטפיזית על אודות המשפחה . לפי תפיסה מטפיזית זו , משפחה אינה תבנית תרבותית אלא יסוד מיסודות הקיום . לכן גם אם יש פתחים בהלכה להקל ממצוקתן של נשים לסביות , בחרו ההגמונים לחסות בצל המטפיזיקה . בשיח כזה ודאי שאין כלל מקום להתמודד עם הומוסקסואליות ; הרי האיסור על משכב זכר הוא מן התורה , ו "אין עצה ואין תבונה כנגד ה . "' 4 ראו בבלי , ברכות יט ע"ב . למרות זאת , אנו עדים באופן מפתיע למה שנראה כקול חדש ביחס להומוסקסואליות . באופן פרדוקסלי בחרה חלק מההגמוניה הרבנית להתמודד עם הסוגיה הקשה יותר ולא עם הסוגיה הקלה יותר . בפרק זה , המוקדש לאיתור הקול האחר , ברצוננו לבחון את הקול החדש ביחס להומוסקסואליות . נבקש לבחון אם קול זה הוא אכן חדש , ואם הוא מבשר על עידן חדש ביחס ההגמוניה ה...  To the book