איגרת שבעים ושלוש אל מעלת כבוד האדון האציל והמלומד מאוד, הנריקוס אולדנבורג

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת שבעים ואחת ] אדוני הנעלה , קיבלתי את איגרתך הקצרה מאוד , מיום 15 בנובמבר , ביום השבת האחרון . אבל בה אתה רק מודיע לי , מה היה לקוראים במאמר התיאולוגי המדי ני למפגע ולמגינת לב , ואילו אני קיוויתי ללמוד ממנה , מה הן אותן הדעות' הנר אות במסכנות את קיומה של מעלת המידות של הדת , שעליהן הזהרת אותי קודם לכן . אולם כדי לגלות לך את מחשבתי על אותם שלושה ראשי דברים שהזכרת , אני אומר על הראשון , שדעתי על אלוהים ועל הטבע נבדלת בהרבה מזו שהנוצרים החדשים נוהגים להגן עליה . אני סבור , שאלוהים הוא הסיבה הפנימית של כל הדברים , כמו שאומרים החכמים , ובשום פנים לא הסיבה החיצונית . הכול — אני אומר — חיים ומתנועעים וקיימים באלוהים : אני קובע כן כפאולוס , ואולי גם ככל הפילוסופים הקדמונים , אף כי באופן אחר , ואני מעז אפילו לומר , שאני מסכים בכך לכל העברים הקדמונים , במידה שמותר ללמוד ממםורותיהם , אף כי אלד . סולפו בכמה דרכים . אבל כל הסבורים , שהמאמר התיאולוגי המדיני עומד על כך , שאלוהים והטבע ( שהם תופסים כדמות מסר . או חומר גשמי ) הם דבר אחד וזהה , טועים הם טעות גמורה . להלן ...  To the book