איגרת שישים ושבע ב איגרת מאת ניקולאס סנטו אל הריפורמאטור של הפילוסופיה החדשה על דבר הפילוסופיה האמיתית

שמתי לב , כי בספר , שרבים אמרו לי שאתה מחברו , ואף אני בעצמי חושד בך מטעמים שונים , אתה רואה חזות הכול בבטחון הציבור , או מוטב לומר , בבטחונך האישי , שהוא בעיניך תכלית הביטחון הציבורי , אף על פי שהשתמשת באמצעים הסותרים את הביטחון הרצוי הנזכר והזנחת לחלוטין חלק זה שבך , הראוי במיוחד לשקוד עליו . גלוי לעין , שאתה בחרת באמצעים הסותרים את הביטחון הדרוש , שכן בשעה שאתה מבקש את שלום הציבור , אתה עומד ומהפך ומהמם הכול , ובשעה שאתה שואף להינצל מכל הסכנות , אתה מעמיד את עצמך בסכנה גדולה ביותר בלא שום צורך . כן ודאי הוא , שבאמת הזנחת לחלוטין את חלקך זה , שבטהונו ראוי במיוחד להשתדלות , שהרי אתה עומד ומתיר לכל בני אדם לחשוב ולדבר על אלוהים כאוות נפשם , כל זמן שאין בחירות זו כדי ביטול המשמעת , שעליהם להישמע , לא כל כך לאלוהים , לפי דעתך , אלא לאנשים : ואין שום הבדל בין דעה זו לבין צמצום כל הטובה של האדם בתחומה של טובת המשטר האזרחי כלומר — כדי טובת הגוף ' בלבד . וגם אמירתך שאתה מניח לפילוסופיה את השקידה על טובת הנפש' אינה יכולה לעמוד לך , הן משום שהפילוסופיה שלו עושה בנפש על פי שיטה הבנויה על דעות ק...  To the book