איגרת שישים ושבע אל מעלת כבוד האדון המלומד מאוד, החריף והבקיא, ב. ד. ש.

מאת אלברט בורג רוב שלומות , כשעזבתי את ארץ מולדתי הבטחתי לכתוב לך , אם יארע במסעי דבר הראוי לתשומת לב . מכיוון שבאמת אירע לי דבר , מעשה שאין ערוך לו , רצוני לקיים את חובתי , והריני מודיע לך , שברחמי אלוהים , שאין להם שיעור , שבתי אל הכנסייה הקאתולית ונעשיתי חבר בה . כיצד ארע הדבר' תוכל ללמוד בפרטות מן האיגרת שכתבתי אל האדון המכובד , המלומד ואיש המעשה , ד . קראנין , הפרופיסור בליידן , ועל כן אוסיף כאן רק דברים קצרים , המתייחסים לתועלתו אתה . כגודל ההערצה שהערצתי אותך לפנים על שום דקות שכלך וחריפותו' כן גודל הצער , שאני מצטער עליך עכשיו , ואני שופך דמעות עליך ; כי אף על פי שאתה בעל כשרונות מעולים ביותר , ואלוהים חנן את דעתך במתנות יקר נפלאות , ואתה אוהב את האמת , יתר על כן : חושק בה , אף על פי כן אתה מניח לשרם ולראשם העלוב של הרוחות הרעים , שיתעה אותך מן הדרך ויוליך אותך שולל . כי מה היא כל הפילוסופיה שלך , אם לא אשליה ודמיון שווא ? ואף על פי כן אתה מפקיד בידיה לא בלבד את נחת הרוח בעולם הזה אלא גם את הישועה הנצחית של נפשך . הבט וראה כמה עלוב היסוד , שעליו אתה בונה הכול . אתה מתיימר , שגי...  To the book