איגרת חמישים ושמונה אל מעלת כבוד האדון המלומד מאוד וחכם־הניסיון, ג. ה. שולר

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדוני חכם הניסיון , ידידנו י . ר . שלח לי את האיגרת , שהואלת בטובך לכתוב אלי , בצירוף המשפט של ידידך על דעתי ועל דעתו של קארטסיוס בדבר חופש הרצון , ושמחתי על שניהם מאוד . אף על פי שעניינים אחרים מעסיקים אותי עכשיו הרבה מאוד , מלבד מה שבריאותי אינה איתנה למדי , מחייבת אותי חביבותו , היוצאת מגדר הרגיל , או אהבת האמת , השולטת בך , והיא חשובה בעיני ביותר — לקיים את בקשתך עד מקום שכשרוני הדל מגיע . באמת איני יודע למה מתכוון ידידך , כשהוא מקדים ומעיד עליו את הניסיון ומבקש מתן דעת מדוקדק . כשאחר כך הוא מוסיף : 'כשאחד מבין שניים קובע דבר , ואילו חברו מכחישו' וכר , אמת דברו , אם הוא מתכוון לכך , ששניים אלה אמנם משתמשים באותן המלים , אבל חושבים על עניינים שונים זה מזה . משלים לדבר זה שלחתי לפני זמן מה לידיד י . ר ,. ועכשיו אכתוב לו שימסור אותם לך . על כן אני עובר עכשיו לאותה ההגדרה של החירות , שהוא טוען , כי שלי היא , ובאמת איני יודע מאין לקח אותה . אני מכנה בשם חופשי דבר , הנמצא והפועל רק מתוך הכרח טבעו בלבד , ואילו בשם הכרחי או אנוס — זה שנכרע על ידי זול...  To the book