איגרת חמישים ושבע אל כבוד הפילוסוף המעולה, העמוק והחריף, ב. ד. ש.

מאת אהרנפריד ואלתר דה טשירנהאיס אדון רב המעלות , תמיהני אני , על כל פנים על הפילוסופים , שבאותה ראייה , שהם מוכיחים טעותו של דבר , הם עומדים ומוכיחים אמיתותו של אותו דבר , והרי קאר טסיוס היה סבור בימית 1 דה' שלו , בתחילתה , שוודאות השכל שווה אצל כל בני אדם , וב'הגיונות' אפילו עמד והוכיח , שאמנם כן הוא . ולכך מסכימים גם כל החושבים , שיש בכוחם להוכיח דבר ודאי באופן שיעמוד זה מחוץ לספק אצל כל אדם ואדם . אבל מלבד כל אלה , אני מעיד עלי את הניסיון , ואני שוטח לפניך את בקשתי ליתן את דעתך ברוב דקדוק על עניין זר :. כשאחד מבין שניים קובע דבר , ואילו חברו מכחישו , יתברר ויובן שאם שניהם מדברים לפי דעתם , הם נראים אמנם כסותרים זה את זה במלים , אבל אם שמים לב למושגיהם , שניהם דוברים אמת ( כל אחד ואחד על פי מושגו . ( אני מזכיר דבר זה , כי בחיי יום יום גדולה תועלתו לאין שיעור , ואילו נתנו הבריות את דעתם רק על עובדה זו בלבד , היו נשמרים מן הוויכוחים לאין ספור וניצלים מן המריבות הבאות בעקבותיהם ! אמנם אמת זו שבמושג אינה אמיתית כל הימים במוחלט , והיא אמיתית רק על פי מה שהשכל מניח כאמת . כלל זה כוחו יפה...  To the book