איגרת חמישים ושלוש אל מעלת כבוד הפילוסוף החד והחריף, ב. ד. ש.

מאת הוגו בוקסל [ תשובה לאיגרת הקודמת ) לתשובה שונה מזו , שנתת לי , לא ציפיתי ממך , כלומר — מידיד , המחזיק בדעה אחרת . דבר אחרון זה אינו חשוב בעיני , שכן מותר להם לידידים לחלוק זה על זה בעניינים שאינם מעלים ואינם מורידים , ואין ידידותם נפסדת על ידי כך . קודם שאתה מציע את דעתך אתה מבקש ממני לומר לך , אילו מיני בריות הם השדים או הרוחות' אם הם קטנים , שוטים או מטורפים וכר ואתה מוסיף ואומר' שכל מה ששמעת עליהם בא כאילו להעיד על שוטים יותר מעל בעלי שכל . יפה כאן המימרה , שהדעת התפוסה להנחות קודמות מעכבת את חקר האמת . אני מאמין , שאמנם יש רוחות . ואלה הם טעמי ונימוקי : ( א ) העובדה , שהם נמצאים , מוסיפה לתפארתו של היקום ולשלימותו ; ( ב ) מתקבל על הדעת , שהבורא ברא אותם משום שהם דומים לו יותר מן הבריות הגשמיות ; ( ג ) כשם שיש גוף בלי נשמה , כך יש גם נשמה בלי גוף ו ( ד ) לבסוף , אני חושב שבאוויר העליון , במקום למעלה , או במרחב העליון , אין שום גוף עכור' שאין עליו יושבים דרי מעלה ; לפיכך אין גם החלל האינסופי שבינינו ובין הכוכבים ריק , כי אם מלא רוחות , דרי מעלה אלה , ואולי העליונים והרחוקים ביותר...  To the book