איגרת חמישים ושתיים למעלת האדון הנכבד מאוד והחכם הכולל הוגו בוקסל

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדון מכובד מאוד , איגרתך' שקיבלתי אתמול , היתה לי לרצון רב , הן משום שהשתוקקתי לשמוע ממך דבר , והן משום שלמדתי ממנה שעדיין לא שכחת אותי מכול וכול . ואף על פי שאחרים אולי יעלו על דעתם שסימן רע הוא , כששדים או רוחות הם הסיבה לכתיבתך אלי , לא כן אני , ונהפוך הוא , אני מוצא בכך דבר גדול יותר , שכן אני שוקל בדעתי , שלא בלבד דברי אמת אלא גם דברי הבאי והזיונות שווא יש בהם כדי להביא לי תועלת . אבל נניח לצד את השאלה , אם הרוחות הם בדותות של דמיון וחזיונות שרוא , משום שבעיניך דבר מוזר הוא לא בלבד להכחיש , שיש בריות כאלה , אלא אפילו להטיל בהן ספק , כי אתה בטוח בהן בגלל סיפורי המעשים המרובים , שמספרים עליהן הקדמונים והחדשים . רחשי הכבוד הגדול , שרחשתי לך כל הימים ושאני רוחש לך גם עכשיו , אינם מתירים לי לסתור את דבריך , אבל עוד פחות מזה — להחניף לך . דרך הביניים שאני מציע , הוא זה שאבקשך , שתואיל ותבחר מבין כל הסיפורים המרובים , שקראת על הרוחות , סיפור אחד או שניים , הפתוחים לספק פחות מכל השאר והמוכיחים בבהירות הגדולה ביותר , שאמנם יש רוחות . כי אודה על האמת ...  To the book