איגרת ארבעים ושמונה אל כבוד מעלת האדון הרם והאציל י. לודביג פאבריציוס פרופסור באוניברסיטה של היידלברג ויועץ לנסיך־הבחירה של פפאלץ

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדון נכבד מאוד , אילו היתד , אי פעם משאלת לבי לקבל עלי משרת פרופיסור באוניברסיטה כלשהי , לא הייתי מבקש לעצמי משרה אחרת מזו שהציע לי על ידך הוד רוממותו , נסיד הבחירה של פפאלץ , בעיקר בגלל אותר . חירות במחשבה הפילוסופית , שהמושל רב החסד הואיל לזכותני בה , אפילו לא אזכיר גם דבר זה , שמזמן השתוקקתי לחיות תחת שלטונו של מושל , שהכ 1 ל מתפעלים מחכמתו . אבל מכיוון שמעולם לא היה בדעתי להורות בפומבי , קשה לי עכשיו להשוות את דעתי , שאקבל בשתי ידיים את ההזדמנות הנפלאה הזו , אף על פי ששקלתי את הדבר ביני לבין עצמי שעה ארוכה . קודם כל , חושש אני , שאם ארצה להיפנות להוראת בני הנוער , אהיה אנוס להפסיק את פיתוח הפילוסופיה שלי , ועוד ? אני שוקל בדעתי , שאיני יודע אילו תחומים ניתן לתחום לאותה חירות של המחשבה הפילוסופית , כדי למנוע את מראית העין , שאני בא לפרוע את סדרי הדת המוכרת בפומבי . כי החילוקים והפירורים באים פחות מכוח האהבה הנלהבת לדת מאשר מכוח היפעלויותיהם של בני אדם , או מן התשוקה לסתור דברי אחרים , שעל ידן הם נוהגים לשבש ולגנות את כל הדעות , ואפילו הושמעו ה...  To the book