איגרת שלושים לכבוד איש המעלות והחכם הבקי הנריקוס אולדנבורג

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] ... שמחתי לשמוע , שהפילוסופים שלכם חיים בשלום וזוכרים את טובת נפשם ואת טובת הריפובליקה שלהם . אני צופה ומצפה למה שפעלו בזמן האחרון , לאחר שאנ שי המלחמה ישבעו דם וינוחו , כדי להחליף כוח מעט . אילו היה אותו בעל השחוק המהולל חי בתקופתנו , היה בוודאי מת מרוב שחוק . אני אין מהומות אלה מעוררות אותי לא לשחוק ואף לא לבכי , אלא להתפלספות בלבד ולהתבוננות טובה יותר בטבע האדם . איני מאמין , שהרשות בידי ללעוג לטבע , ולא כל שכן — לקונן עליו , בעיקר — כשאני מעלה על דעתי שבני האדם , כשאר הנמצאות , אינם אלא חלק של הטבע , ואיני יודע כיצד קשור כל חלק וחלק של הטבע לכולו וכיצד הוא מתחבר לחלקים האחרים . סבורני , שרק מחמת חיסרון זה של ההכרה תפסתי קודם לכן כמה דברים שנראו לי מקוטעים ומשובשים מתיישבים ומסכימים מעט עם מחשבתנו הפילוסופית , כאילו היו דברי הבל , ללא סדרים וללא היגיון . אבל עכשיו אני נותן לכל אחד ואחד לחיות על פי רוחו . כל הרוצה , ימות למען טובתו העליונה , ובלבד שתהא הרשות בידי לחיות למען הטובה האמיתית . אני עוסק עכשיו בחיבור מאמר על כתבי הקודש על פי תפיסתי ...  To the book