איגרת עשרים ושמונה לכבוד מעלת החכם ואיש־המעשה יוהאנס בובמייסטר

ידידי המיוחד , איני יודע אם שכחת אותי , על כל פנים דברים רבים מתקבצים יחד כדי לחזק השערה זו . רק בשעת הפרידה' כשרציתי לומר לך שלום , ועל פי הז מנתך אתה כסבור הייתי שאמצא אותך בביתך בלא ספק' נודע לי כי נסעת להאג . שבתי לפירבורג ולא פקפקתי , שנתראה כאן לפחות על רגל אחת , בעוברך את המקום . אבל אתה' אם טוב הדבר בעיני האלים , שבת אל ביתך מבלי לברך את ידידך . והנה חיכיתי אחרי כן שלושה שבועות , ובמשך הזמן הזה לא הגיעה לעיני איגרת ממך . רצונך להסיר מעליך את דעתי זו , יש לאל ידך לעשות כן בנקל באיגרת , שבה תוכל גם להודיעני באיזה אופן יעלה בידינו להתקין בינינו משא ומתן בכתב , שעליו שוחחנו פעם בביתך . בינתיים רצוני להפציר בך' יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך' שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך , ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד . ועוד : על התקנתה של חליפת האיגרות בינינו לעתיד לבוא אומר מילה , כדי לעודד אותך שתעז לכתוב אלי ביתר חירות . דע , כי מזמן אני משער , גדולה מזו — ברי לי שאין אתה בוטח בכשרון רו...  To the book