איגרת עשרים ושלוש לכבוד החכם המלומד ובעל המעלות הגדולות גויליאלמו דה־בליינברג

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדוני וידידי , השבוע קיבלתי מידך שתי איגרות' האחרונה מיום 9 במארס . כל כוונתה לא היתד , אלא להודיעני על בוא איגרתו הראשונה מיום 19 בפברואר , שנשלחה אלי מסכידאם . מאיגרתך זו הראשונה אני למד , שאתה מתאונן על מה שאמרתי , ששום מופת אין כוחו יפה בעיניך , כאילו אמרתי כן על טעמי ונימוקי שלי ' משום שהללו לא הניחו מיד את דעתך , ורחוק ממני להשמיע דבר זה . לא התכוונתי אלא למלים שלך עצמך , שבן לשונן : 'אם יארע לי לאחר בדיקה ארוכה , שהכרתי הטבעית נראית לי כסותרת את דבר אלוהים או אינה מסכימה עמו הסכמה גמורה , גדול בעיני כבוד סמכותו של הדבר כדי כך שהמושגים , שקודם לכן דימיתי בנפשי שהם בהי רים , נחשדים בעיני' וכר . רק על המלים שלד חזרתי אפוא בקיצור' ועל כן איני סבור שגרמתי בכך לעורר את רוגזך , ובעיקר שלא הבאתי אותן אלא כראיה לחילוקי הדעות הגדולים שבינינו . זאת ועוד : מכיוון שבסוף איגרתו השנייה בקירוב כתבת' שאתה רק מקווה ומצפה להישאר דבוק באמונה ובתקווה , וכל היתר , כל םברותינו הרבות , הבאות מכוח שכ לנו הטבעי , אינן מעלות ואינן מורידות בעיניך , שקלתי בדעתי , ו...  To the book