איגרת עשרים ואחת לאדון הגדול בחכמה והנכבד מאוד גויליאלמו דה־בליינברג

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדוני וידידי , בשעה שקראתי את איגרתו הראשונה סבור הייתי , שדעותינו מכוונות לערך זו לזו , אולם מאיגרתך השנייה , שהגיעה אלי ביום 21 לח . ז ' . אני למד שבשום פנים אין הדבר כן . רואה אני , שאנו חולקים זה על זה לא בלבד בדברים הלמדים כולם מן היסודות הראשונים אלא גם באותם היסודות הראשונים עצמם , ועל כן כמ עט שאיני מאמין , כי יעלה בידינו לבאר את דעותינו זה לזה על ידי איגרות . שכן אני למד מאיגרתך זו , ששום מופת , ואפילו החזק ביותר על פי חוקי ההוכחה של המופתים , אין כוחו יפה בעיניך כל זמן שאינו מסכים לפירוש , שאתה בעצמך' או תיאולוגים אחרים מן הידועים לך , מפרשים את כתבי הקודש . אכן , אם מאמין אתה , שעל ידי כתבי הקודש מדבר אלוהים בבהירות ובכוח גדולים יותר מאשר על ידי אור השכל הטבעי , שגם אותו הקנה לנו ובחכמתו האלוהית הוא מקיימו בנו , אור חזק ולא עכור , יש לך באמת טעמים , שכוחם יפה לכפוף את שכלך בפני הדעות , שאתה מייחס לכתבי הקודש , ואף אני לא הייתי נוהג אחרת . אבל אשר לי , אני מודה ומתוודה בפשיטות ובלא עקיפין , שאיני מבין את כתבי הקודש , אף על פי שעסקתי ב...  To the book