איגרת עשרים לאדון הנכבד מאוד ב. ד. ש.

מאת גויליאלמום דה בליינברג משקיבלתי את איגרתו והעפתי בה עין בריפרוף היה בדעתי לא רק להשיב עליה תיכף ומיד אלא גם לדחות דברים רבים שבה . אבל ככל שהוספתי לעסוק בה' כן הלך ונתמעט החומר לטענות , וכשם שגדולה היתד , תשוקתי לקרוא את האיגרת , כן גדולה היתה הנאתי בקריאתה . אבל קודם שאבוא לפניך עם בקשתי להתיר כמה מספקו תי , ראוי לך לדעת , שאני נוקט בידי שני כללים גדולים , שאני נוהג בהם בכל דברי עיון פילוסופי . הכלל הראשון הוא המושג הבהיר והברור של שכלי , והשני הוא דבר אלוהים' כמות שנתגלה' או רצון אלוהים . בכוחו של הראשון אני מבקש להיות ידיר האמת ומכוחו של השני — להיות פילוסוף נוצרי . אם יארע לי , לאחר בדיקה ארוכה , שהכרתי הטבעית נראית לי כסותרת את דבר אלוהים , או אינה מסכימה עמו הסכמה גמורה , גדול בעיני כבוד סמכותו של הדבר האלוהי כדי כך שהמושגים , שקודם דימיתי בנפשי שהם בהירים , נחשדים בעיני , ולא אעמיד אותם מעל לאמת או נגד האמת , המוכתבת לי , כמו שאני מאמין , באותו ספר . ומה תימה ? שהרי אני רוצה להאמין אמונה חזקה , שדבר זה הוא דבר אלוהים , כלומר — שבא מאת אלוהים , העליון והשלם בתכלית השליטות ,...  To the book