מה אפשר לעשות אחרת: אמון במקום סיכון

הנושא השני שהספר דן בו הוא מבחנים מערכתיים עתירי סיכון ואחריותיות . נושא זה קשור לנושא הראשון בגלל ההשפעה העצומה שלו על איכות ההוראה והלמידה . הספר מסביר מרוע ציון מספרי יחיד אינו מדד מתאים לאיכות מערכת החינוך ומפרט את הנזקים הנגרמים לאיכות ההוראה והלמידה בשל העובדה שתוצאות המבחנים המערכתיים כרוכות ברמה גבוהה של סיכון ( high stakes ) עבור תלמידים , מורים ומנהלים . הספר מוחה על "טבלאות הליגה" ותרבות ה"רייטינג , " המודדות ומדרגות כל רכיב של המערכת ובה בעת גורמות נזקים של ממש לאיכותה . כמו כן הוא מסביר לעומק את הקונפליקטים הנוצרים בין הוראה עתירת הבנה וחשיבה לבין מבחנים מערכתיים עתירי סיכון . כפי שכבר נאמר , אינני יוצאת כנגד הערכה בכלל ואפילו לא כנגד מבחנים מערכתיים סטנדרטיים לעצמם , אלא כנגד השימוש במבחנים סטנדרטיים עתירי סיכון הבודקים בעיקר ידע ומיומנויות פשוטים . הבעיה במבחנים כאלה מתגלית במלוא חריפותה כאשר משתמשים בהם ככלי הערכה יחיד למטרות הערכה מסכמת . הבעיה מתחדדת עוד יותר כאשר כלי ההערכה היחיד מהווה רכיב מרכזי במערכה של אחריותיות . אני טוענת שאת השקיפות הדרושה במערכת החינוך אפשר ל...  To the book