המעמד התיאורטי של הוראת חשיבה לתלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים

התמיכה התיאורטית בהוראת חשיבה לתלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים נשענת על כמה מקורות . מקור אחד קשור בשינויים המתרחשים בשוק העבודה ( ראו פרק . ( 4 כאמור , יותר ויותר משרות ותפקידים בשוק העבודה של המאה העשרים ואחת דורשים כישורי חשיבה מורכבים . אם נמנע מתלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים למידה שעשויה לפתח אצלם את הכישורים הללו , אנו דנים אותם לחוסר התאמה למשרות אלה ולכן להגדלת הפערים החברתיים והכלכליים . פירוש הדבר שהם לא יקבלו הזדמנות להתמודדות שווה בשוק העבודה התחרותי , על כל המשמעויות הכלכליות והחברתיות של העניין . יש אפוא חשיבות חברתית עליונה להפניה של פיתוח החשיבה לכלל אוכלוסיית התלמידים . מקור שני קשור בתיאוריות למידה ומתחבר לדברים שכתבתי בפרק 7 על הפירמידה של בלום . ( Bloom 1956 ) ראינו שמשמעות אחת של תפיסת הפירמידה מצביעה על היררכיה בסדר הלימוד , משום שלפי התפיסה יש להתחיל לימור של נושא חדש ברמה של ידע ורק אחר כך לעבור לרמות קוגניטיביות גבוהות יותר . משמעות נוספת של תפיסת הפירמידה היא שהלמידה נעשית היררכית גם מבחינת רמות התלמידים העוסקים בפעילויות מפתחות חשיבה . כפי שהראה שפרד...  To the book