האם הוראה עתירת חשיבה גורסת שאין יותר מקום למסירת מידע ולשינונו?

המטרה המרכזית של חינוך לחשיבה מוצגת כמעבר מהוראה ולמידה שעיקרם מסירת מידע ושינונו ללמידה המדגישה הבניית ידע , הבנה מעמיקה וחשיבה . האם פירוש הדבר שאין יותר מקום למסירת מידע , לתרגול ולשינון בתהליכי הוראה ולמידה ? האם שינון הוא רע ? שינון לעצמו אינו תופעה שלילית , ולהשקפתי יש לו אף חשיבות רבה בהקשרים מסוימים של למידה . יש אנלוגיה בין שינון לבין כולסטרול . הרופאים הרגילו אותנו כי יש כולסטרול "טוב" וכולסטרול "רע . " כך הדבר גם בעניין שינון - השאלה אם הוא טוב או רע תלויה במטרת הלמידה , בכמה שינון מדובר ובאיזה סוג של שינון . ישנן מטרות חינוכיות שאחת הדרכים להגשמתן היא באמצעות מסירת מידע ומידה מתאימה של שינון . ראינו בסעיף הקודם כי גם בעידן המידע יש עדיין חשיבות לרכישת מידע , שחלקו יכול להיעשות דרך מסירת מידע ושינונו . שינון של קטע מפרק בתנ"ך או של שיר בספרות עשוי להיות מבורך , שכן הוא תורם ליצירת תשתית של ידע שהוא בגדר "נכסי צאן ברזל" המזינים את התודעה ומלווים את האדם במהלך חייו . שינון של לוח הכפל בחשבון או של נוסחה מסוימת במדעים יכול להיות חיובי אף הוא ( במסגרת פרדיגמות הוראה ספציפיות , (...  To the book