הפירמידה של המטרות החינוכיות והיפוכה

שאלה זו מחזירה אותנו לטקסונומיה של בלוס 1956 ) תז . 8100 ראו גם פרק ( 3 ולאחת הביקורות המהותיות ביותר שנכתבו עליה . הכוונה היא לסוגיית ההיררכיה של המטרות החינוכיות . המטרות הקוגניטיביות מסודרות במבנה היררכי של שש קבוצות ( ידע , הבנה , יישום , ניתוח , סינתזה והערכה ) מהפשוט למורכב , והמטרות של כל שלב עשויות לשמש לבניין השלב הבא , המורכב יותר : ההבנה דורשת ידע , היישום דורש ידע והבנה , וכן הלאה . הספר מבטא את הרעיון כך : "התנהגויות מסוג A מהוות את השלב הראשון , התנהגויות מסוג AB מהוות את השלב השני , ואילו התנהגויות מסוג ABC מהוות את השלב השלישי" Bloom 1956 , ) . ( 18 לפי תפיסה זו , רכישת המידע היא הבסיס לכל הפעילויות הקוגניטיביות האחרות : "פתרון בעיות או חשיבה אינם יכולים להתבצע בחלל ריק , אלא חייבים להתבסס על ידע ... ] ן היכולות האינטלקטואליות המיוצגות בטקסונומיה מניחות ידע כתנאי מוקדם" ( שם , . ( 33 כלומר , מבחינת לוח הזמנים , קודם צריך לרכוש ידע ורק לאחר שהשלב הזה הושלם אפשר לעבור לשלב הבא - הכרוך בפעילויות הדורשות חשיבה . אף שבלום מעולם לא השתמש בדימוי של פירמידה , אנשי חינוך שגיבשו ...  To the book