מדיניות "האופק הפדגוגי" ודרכי הטמעתה

השלב הראשון בתהליך השינוי שעסק בהוראה עתירת חשיבה היה קבלת החלטה על מדיניות מפורשת שתצהיר על חינוך לחשיבה והבנה כעל יעד מערכתי מועדף . תהליך גיבוש המדיניות היה מורכב , והוא נשען על מספר מקורות . היכרות עם הידע התיאורטי והמחקרי העדכניים בתחום הייתה מקור מרכזי . במובן זה תהליך עיצוב המדיניות הוא דוגמה ליחסי גומלין פוריים בין האקדמיה למערכת החינוך . הניסיון והתוכנות שרכשתי בהפעלת הוראה עתירת חשיבה והבנה בפרויקט "חשיבה במדע" היו מקור שני . אולם כדי לתכנן מהלך מקיף ברמה הארצית , היה צורך בשני מקורות נוספים . המקור השלישי כלל חיפוש מידע כתוב על ניסיונות קודמים לקדם תהליכים בעלי אופי דומה במערכת החינוך הישראלית . במסגרת זו למדתי לעומק על הפעולות שהתרחשו במערכת החינוך בשנות התשעים , בעיקר על הפעולות סביב חוזר מנכ"ל , 'כ דוח בן פרץ ופרויקט "בגרות " 2000 והתכנית לעידוד כתיבת עבודות חקר בבית הספר היסודי . ניסיתי להבין כיצד התנהלו הניסיונות הללו ומדוע לא הצליחו להתבסס במערכת החינוך . בד בבד קיימתי עשרות שיחות עם גורמים בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה . בתוך המשרד שוחחתי עם מנהלי מחוזות , עם מנהלי אגפי...  To the book