שיקולים שהשפיעו על תהליך התכנון

בפרקים הקודמים ראינו את העקרונות של הוראה עתירת חשיבה ברמת השיעור היחיד וברמת בית הספר . כפי שהזכרתי קודם , יש דוגמאות נבחרות להוראה כזאת בישראל כבר שנים רבות . בעבר היוו דוגמאות אלה "איים" של מצוינות בתוך ה"ים" האפור למדי של הוראה שאינה כזאת . כיצד אפשר לחבר את איי ההוראה האיכותית לכדי יבשה מוצקה ? במילים אחרות , כיצד אפשר לגשת להטמעה מערכתית של הוראה עתירת חשיבה ? החלטה עקרונית חשובה שיש לקבל בעת המעבר להוראה עתירת חשיבה ברמה המערכתית נוגעת לעומק השינוי ששואפים אליו . האם המטרה היא לשמור באופן כללי על מבנה הלימודים הקיים , אך לשפר אותו בעזרת שילוב פעילויות עתירות חשיבה במינונים שונים או שמא המטרה היא לחתור לשינוי רדיקלי בכל מבנה הלימודים כדי שבמשך חלקים ניכרים מהזמן תלמידים יעבדו על פעילויות חקר פתוחות , פתרון בעיות פתוחות ומורכבות או על ביצוע פרויקטים ? השאלה שיש לשאול כרקע לתכנון הטמעה מערכתית ( או תכנית אחרת בכל קנה מידה , כגון תכנית בית ספרית או עירונית ) אינה רק מה היינו רוצים להשיג , אלא גם מה ריאלי להשיג באיכות טובה בטווח הזמן , המשאבים והתמיכה הפוליטית העומדים לרשות התהליך . ...  To the book