נעם טפר לפני 21 שנים נפגשתי בשלהי הקיץ עם תת אלוף יואל בן פורת ז"ל . השיחה נסבה על התרעה והטבע האנושי כבסיס לכישלונה . יואל , שישב אז בצריף צדדי לוהט בשולי בית הספר למודיעין ( בה"ד ( 15 היה דעתן , מר כלענה ומלא ידע כרימון . לדבריו , “ היו מונחות לפנינו 400 פיסות מידע שעומדת לפרוץ מלחמה . " הוא ידע להסביר היטב מדוע כל קצין מחקר יטעה ומדוע כל מודל התראה שיפותח דינו להיכשל . ‘ אתה יודע , ' לחשתי לו , ‘ בכל 19 שנה התאריך הלועזי מתלכד עם העברי' ואז אורו עיניו . פער הזמן נעלם , הכול לפתע קיבל מימד אחר , עכשווי לחלוטין . קמ"ן הפיקוד שהתקפל , פגישת גולדה-חוסיין , הרכבת האווירית לפינוי היועצים הסובייטים , הדומיננטיות של זעירא והנסיעה הדחופה של צביקה . הכול חזר לאותם ימים ארורים , שחרטו עמוק בבשרו של כל מי שהיה עד לתחושת ההחמצה . האם ניתן היה למנוע את המלחמה “ המתעמל , " חבר נעוריו של סאדאת , מעביר מכתב בכתב ידו של הנשיא לרפי סיטון “ יועץ של גולדה : " “ ידידי היקר , אני מעוניין בשלום ... ומוכן לכל צורת מגע עם ישראל לסיום הסכסוך עם מצרים , אני מוכן ללכת רחוק , עשה כל מאמץ לשכנע אותה ] גולדה [ כי ...
To the book