יעקב לוינגר , דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב"ם — מחקר על המיתודה של משנה תורה , ירושלים תשכ"ה , ^ 1 + 233 עמ . ' ס שנתחברו "משנה בישראל תורה" בתקופה לרמב"ם מן הוא התקופות , כידוע , . גרמה מספרי לכך ההלכה בעיקר היותר אישיותו קשים של המחבר ודרך לימודו המיוחדת , שכן היה "לב האיש ההוא בתלמוד מבעית ' . " ראייתו המקפת את כל החומר התלמודי בשלמותו ו"בסקירה אחת , " וכושרו להעמיק בכל סוגיה עד קצה תכליתה , סיגלוהו למזג את כל חלקי ההלכה מיזוג הרמוני שלם ולסכם את דבריה באופן עקבי וחד משמעי ובסגנון בהיר וצלול . סגולתו זו של הרמב"ם , לראות כל פרט ופרט לעומקו ולרוחבו בעת ובעונה אחת , היא גם שהביאה לכך שגדולים וטובים בכל הזמנים התקשו הרבה בהבנת דבריו וכוונותיו . ואכן הרבה התחבטו הלומדים , בכל דור ובכל מקום , בהבנת דברי הרמב"ם וביישובם עם המקורות , ובמאמציהם הביאו לידי יצירת ענף ספרותי רחב ידיים . טיבם של היישובים וסגנונם השתנה מתקופה לתקופה , ודבר מפליא ומאלף כאחד הוא להיווכח כיצד ניתנים דברי רמב"ם מוקשים ליישוב הגיוני ומתקבל , בצורות שונות זו מזו תכלית שינוי , ועל סמך הנחות נוגדות . המכנה המשותף לכל התיר...
To the book