עם הכרך העשירי

מרדכי בר און על כריכת קובצי עיונים , מפנים ומאחור , מודפסת תמונת אדמת לס חרבה ובקועה . אני מניח שיוזמיו של הרעיון הגרפי הזה התכוונו לרמוז בכך על ייחודם של הקבצים , בהיותם יצירי קריית שדה בוקר שבנגב החרב , ואולי גם רצו לרמוז על עיקרו של מאבק התקומה , המתמצה בדברי המשורר : 'שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב . ' ארהיב עוז בנפשי , ועל שני אלה אוסיף מדרש צנוע משלי . דומה שמדי שנה , עם בוא עונת הגשמים , מזכה כתב העת עיונים בתקומת ישראל את קהילת החוקרים והמתעניינים בחקר הציונות , היישוב ותולדות המדינה במעין שיטפון של מחקרים וחיבורים חדשים , המפרים את שדה המחקר המקורי בישראל ' כאפיקים בנגב' - ועל כך אני בא לברך ולהודות . לשם הגילוי הנאות אפתח ואודה כי אני רואה עצמי כמעריץ מושבע הן של המרכז למורשת בךגוריון והן של עיונים . כמי שבילה שלוש שנים נפלאות של עבודת 'פוסט דוקטור' בקריית שדה בוקר , וכמי שקרא בנאמנות את רוב מאמרי עיונים וזכה לפרסם מאמרים מפרי עטו ברוב הקבצים , אני חף מכל אובייקטיביות בעניין . אלא שביום חג נראה כי יש מקום גם לדברים סובייקטיביים . רבים ודאי שאלו את עצמם מדוע ראו לנכון אנשי המר...  To the book