|
|
העלמה פאני אלסלר מחזיקה בכפותיה הצחות את שרביט הזהב של היופי ; די בעצם הופעתה באולם כדי לייצר בו רחש תשוקה מחמיא יותר מכל תשואות תבל ; כי הוא מכוון לאישה ולא לשחקנית , ואנו תמיד גאים יותר ביופי שבו אלוהים חנן אותנו , מאשר בכישרון הנובע מקרבנו . אפשר להעז ולומר שהעלמה אלסלר היא היפה בנשים המצויות עתה בתיאטרון ; לאחרות יש אולי אברים מושלמים יותר , עיניים גדולות יותר , פה שמפיק אושר רב יותר , אך אף אחת מהן אינה חמודה באופן מלא כמו פאני אלסלר ; מה שמפתה אצלה זו ההרמוניה המושלמת של ראשה וגופה ; יש לה ידיים התואמות את זרועותיה , כפות רגליים שתואמות את רגליה , כתפיים השייכות בהחלט לבית החזה : במילה אחת , היא אנסמבל , אם יורשה לנו להשתמש בלשון ציורית זו . שום דבר אצלה אינו יפה על חשבון דבר אחר . כאשר רואים אותה , אין אומרים , כמו לנוכח נשים מסוימות : " אלוהים , העיניים היפות" או " הידיים היפות . " אומרים : " איזה יצור מקסים ונחשק — " ! זאת משום שהכול אלגנטי , נחמד , עשוי בתואם , דבר אינו תופס את העין באופן חד משמעי , והמבט עולה ויורד כמו ליטוף לאורך חמוקיה המעוגלים והמהוקצעים , שדומה כי הם מגו...
To the book |
|
|