ניקוב הבלון הרכושני

מצוות השמיטה חלה רק בנוגע לעיבוד אדמתה של ארץ ישראל . זוהי מצווה התלויה בארץ . לפיכך לא נהגה בשנות הגלות הארוכות . עם שיבת ציון ניעורו הלכות השמיטה לחיים חדשים . עד לעת האחרונה הנהיגה ההנהגה הרבנית הציונית הסדר הלכתי — " היתר מכירה" — שאפשר ליהודים לקיים את מצוות השמיטה בלי לפגוע בחקלאות . בשנת השמיטה האחרונה — תשס"ט , הפנתה הרבנות הראשית לישראל גב להסדר זה ואימצה את ההשקפה החרדית בנוגע לדרך המימוש של הלכות שמיטה ; השקפה שמשמעותה פגיעה של ממש בחקלאות . מאמר זה נכתב ערב שנת השמיטה תשס"ט . * * * השמיטה הישראלית היא חוויה מדכאת של החמצת רגע חסד פוטנציאלי בחיינו הלאומיים . הרעיון המקראי נהפך לזירת קרב נוספת בין פוסקי הלכה , זה באיסורו וזה בהיתרו , בלי שייתנו דעתם לאידאה הנאצלת , המוטלת מדממת לפתחה של המדינה היהודית . שורת הנפגעים ארוכה : הדת , שמידרדרת לחוסר רלוונטיות ואף גרוע מכך ; המדינה , שמאבדת הזדמנות להתהדר בגלימה יהודית מוסרית מפוארת ומתקנת עולם ; החקלאות היהודית , שאגרוף האיסור ההלכתי מכה בבטנה הצמוקה והשדופה ; וכלל האזרחים , שחמישית מהם עניים , הנאלצים לשלם מחיר מופקע על מצרכי יסו...  To the book