נספח א': שיפוט ותנאי מי־ודאות: יוריסטיקות והטיות

עמוי טוריקי וונימל כהנמן החלטות רבות מבוססות על אמונות בדבר סיכויי התרחשותם של אירועים לא ודאיים , כגון תוצאות בחירות , אשמתו של נאשם או ערכו העתידי של הדולר . אמונות אלה באות לידי ביטוי בדרך כלל בהצהרות כגון , " אני חושב ש ; " ... " רוב הסיכויים ש ; " ... " האפשרות ש " ... וכן הלאה . מדי פעם אמונות בדבר אירועים לא ודאיים באות לידי ביטוי בצורה מספרית כסיכויים או כהסתברויות סובייקטיביות . מה קובע אמונות כאלה ? כיצד אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע לא ודאי או את ערכה של כמות לא ודאית ? מאמר זה מראה שאנשים מסתמכים על מספר מוגבל של עקרונות יוריסטיים , המצמצמים מטלות מורכבות של הערכת הסתברויות וניבוי ערכים לפעולות שיפוט פשוטות יותר . ככלל , יוריסטיקות אלה הן שימושיות למדי , אך לפעמים הן מובילות לטעויות חמורות ושיטתיות . הערכה סובייקטיבית של הסתברות דומה להערכה סובייקטיבית של גדלים פיזיקליים , כגון מרחק או גודל . השיפוטים הללו מבוססים כולם על נתונים שתוקפם מוגבל , המעובדים בהתאם לכללים יוריסטיים . לדוגמה , המרחק הנתפס של אובייקט נקבע בין השאר על פי חדותו . ככל שאובייקט נראה ברור יותר , הוא...  To the book