|
|
כ שהתחלתי להתעניין בחקר טיב ההוויה ( well-being ) לפני כ 15 שנה , התברר לי במהרה כי כמעט כל מה שהיה ידוע על הנושא מבוסס על תשובותיהם של מיליוני אנשים לווריאציות קלות על שאלת סקר , שהיתה מקובלת באופן כללי כמדד לאושר . השאלה מופנית בבירור לאני הזוכר שלך , המוזמן לחשוב על חייך : בהתחשב בכול , עד כמה אתה מרוצה מחייך כמכלול בימים אלה ? מכיוון שהגעתי לנושא טיב ההוויה מחקר זיכרונות שגויים מקולונוסקופיות ומידיים קרות להכאיב , גיליתי חשדנות טבעית כלפי הערכת חיים כללית כמדד תקף לטיב הוויה . היות שהאני הזוכר לא הוכיח את עצמו כעד מהימן בניסויים שלי , התמקדתי בטיב ההוויה של האני החווה . טענתי כי הגיוני לומר ש"הלן היתה מאושרת בחודש מרס" אם היא עסקה רוב זמנה בפעילויות שהיתה מעדיפה להמשיך בהן ולא להפסיקן , היא שהתה זמן מועט בסיטואציות שמהן ביקשה מפלט , וכן — וזה חשוב מאוד כי החיים קצרים — היא לא שהתה זמן רב מדי במצב ניטרלי שבו לא היה אכפת לה כך או כך . קיימות חוויות רבות ושונות שאנחנו מעדיפים להמשיך ולא להפסיק , ובכללן הנאות מנטליות כמו הנאות גופניות . אחת הדוגמאות שעלו בדעתי לסיטואציה שהלן תרצה להמש...
To the book |
|
|