|
|
מ די שנה אני שוהה חודשים ספורים באוניברסיטת ברקלי , ואחת מהנאותי הגדולות שם היא צעידה יומית בגבעות , במסלול מסומן שאורכו שישה קילומטרים וחצי , המשקיף אל הנוף היפה של מפרץ סן פרנסיסקו . לרוב אני מודד זמן , ולמדתי מכך לא מעט על מאמץ . מצאתי מהירות , כ 10 דקות לקילומטר , שאותה אני חווה כטיול . אני בהחלט משקיע מאמץ גופני ושורף יותר קלוריות במהירות זו מאשר אילו ישבתי בכיסא נוח , אך אינני חווה מתח , לא קונפליקט ולא צורך לדרבן את עצמי . אני מסוגל גם לחשוב ולעבוד כשאני הולך בקצב זה . למען האמת , אני חושב שהעוררות הגופנית הקלה של הטיול עשויה אף לגלוש לעבר דריכות מנטלית גבוהה יותר . גם למערכת 2 יש מהירות טבעית . אתה משקיע כמות מסוימת של אנרגיה מנטלית במחשבות אקראיות ובניטור המתרחש סביבך , גם כשבראשך לא קורה שום דבר מיוחד , ואולם המאמץ הנדרש לכך מועט ; הניטור של המתרחש סביבך או בתוך ראשך אינו דורש מאמץ רב , אלא אם כן הנסיבות תובעות ממך זהירות או מודעות עצמית יוצאות דופן . אתה מקבל הרבה החלטות קטנות בעודך נוהג במכונית , קולט מידע תוך כדי קריאה בעיתון ומחליף דברי נועם כדבר שבשגרה עם בת זוגך או עם ...
To the book |
|
|