הודעות לעיתונות הן דואר זבל

איך קוראים לפיתיון אחיד הנשלח למאות זרים בתקווה שמישהו מהם ינגוס בו ? דואר זבל . הודעות לעיתונות נמנות גם הן עם סוג זה : פיתיונות גנריים לסיקור , המופצים בין מאות עיתונאים שאינכם מכירים , בתקווה שמישהו מהם יכתוב על אודותיכם . בואו ננתח לרגע את מטרתה של ההודעה לעיתונות : זהו משהו שאתם מפיצים משום שאתם רוצים שיבחינו בכם . אתם רוצים שהעיתונות תתעניין בחברה החדשה שלכם , במוצר , בשירות , בהכרזה או במה שלא יהיה . אתם רוצים שהם יתרגשו מספיק כדי לכתוב עליכם כתבה . ואולם הודעות לעיתונות הן דרך איומה להשיג זאת . הן עייפות ונוסחתיות . אין בהן שום דבר מרגש . עיתונאים מרפרפים על עשרות כאלה מדי יום ביומו . בסופו של דבר הן נקברות מתחת למפולת של כותרות מנופחות וציטוטים מזויפים מפי המנכ"לים . כל דבר מתויג כסנסציוני , מהפכני , פורץ דרך ומדהים . זה משתק . אם ברצונכם למשוך את תשומת לבו של מישהו , טיפשי מאוד לעשות בדיוק מה שעושים האחרים . עליכם להתבלט . אם כך , למה שתשחררו הודעות לעיתונות כמו כל האחרים ? למה להפציץ עיתונאים בדואר זבל בשעה שתיבות הדואר שלהם ממילא מפוצצות בדואר זבל של אנשים אחרים ? יתרה מזאת...  To the book