|
|
אני אדון לגורלי : אני המפקד של נשמתי . — ויליאם ארנסט הנלי ח לק ניכר מזמננו אנחנו " טסים באמצעות טייס אוטומטי , " כלומר מגיבים בלי מחשבה כמו שהגבנו מאז ומתמיד לכל מה שהחיים מזמנים לנו . אנחנו עלולים לכעוס כשמישהו אומר דבר מה שאנחנו מתנגדים לו בתוקף ; אנחנו עשויים להגיב בטינה כשמותחים עלינו ביקורת ; אנחנו עשויים להרים ידיים ולהיכנע כשאתגר נראה לנו מרתיע . באותו רגע אנחנו חשים שהתגובות הללו בלתי נמנעות , אך אין זה כך . כשלאורך כל חיי אני מגיב בדיוק כפי שהורגלתי להגיב , אני מונע מעצמי את האפשרות להתנסות בחוויות חיוביות יותר . במקום זאת עלי לתפוס מרחק ולחשוב כיצד אני רוצה להגיב למצב . עלי לקחת לידי את השליטה ולפעול במודע ומתוך שיקול דעת , וכך ליצור חוויה חיובית יותר עבורי ועבור הסובבים אותי . לכל אחד יש איזה קרוב משפחה שתמיד מצליח לעצבן אותו . במפגשים משפחתיים הוא תמיד מצליח בדרך כלשהי לומר דברים שמתסכלים או מרגיזים אתכם , ומיד אפשר לראות עליכם שאתם כועסים . אולי אתם אפילו מתווכחים איתו , וגם הוא וגם אתם אומרים דברים שאינם מועילים לאף אחד מכם . תקרית כזאת עלולה להתרחש שוב ושוב , ובכל פעם ה...
To the book |
|
|