|
|
באוניברסיטת דיוק כדורסל הוא בין תחביב מסעיר לחוויה דתית . לקבוצת הכדורסל עבר והווה מפוארים , מספר לא מבוטל של אליפויות בכדורסל המכללות , ומאמן אגדי שמוביל לא רק את האוניברסיטה אלא גם את הנבחרת האמריקנית האולימפית . אולם הכדורסל הישן קטן ויפה עם הרבה קסם ואקוסטיקה נוראית , שדווקא בגללה כל משחק הופך לחוויה . אפשר לשמוע כל מילה של השחקנים ושל המאמן , צעקות העידוד של הקהל מתגלגלות כמו סערת רעמים אדירה ורמות האדרנלין של כולם עולות לשמים . מצד אחד האולם הקטן יוצר אינטימיות , מצד שני אין מספיק מקומות לכל האוהדים שרוצים כל כך לשבת ביציעים . אגב , האוניברסיטה מרוצה מאוד מהסידור הזה , ומעולם לא גילתה עניין בהחלפת האולם הקטן והאינטימי באולם גדול יותר . בכל שנה יש מספר מצומצם של סטודנטים בני מזל שמצליחים לקבל כרטיסים למשחק כזה או אחר בתהליך " אבולוציוני" מעניין שבוחן מי הם האוהדים הרציניים שיכולים לשרוד ( ולהם מגיע כרטיס ) ומפריד אותם מכל השאר . זה הולך כך : עם תחילת סמסטר האביב , כל הסטודנטים שחולמים על כרטיס למשחק כדורסל מתחילים לעמוד בתור מול אולם הכדורסל בתקווה לזכות בכרטיס למשחק . למעשה , הם ...
To the book |
|
|