|
|
שוב לפני : זקן בלה , פנים צמקים ומצררים , צל קש יבש , נד כעלה , נד ונע על גבי ספרים . שוב לפני : זקנה בלה , ארגה , סרגה פזמקאות , פיה מלא אלה , קללה , ושפתיה תמיד נעות . וכמאז לא מש ממקומו חתול ביתנו — עודו הזה בין כירים , ובחלומו עם עכברים יעש חזה . וכמאז באפל מתוחים קורי ארג העכביש מלאי פגרי זבובים נפוחים שם בזוית המערבית ... לא שניתם מקדמתכם , ישן נושן , אין חדשה ; — אבא , אחי , בחברתכם ! יחדו נרקב עד נבאשה !
To the book |
|
|