הסרט הדובר בגרמניה: ריאליזם פסיכולוגי וייחודיות לאומית

בספטמבר 1929 היו שלושה אחוזים מהסרטים שהופקו בגרמניה בעלי פס קול ( כלומר , שפס הקול שלהם הוקלט תוך כדי צילום הסרט , להבדיל מהקלטה של מוסיקה שהוספה בדיעבד . ( שנה לאחר מכן , בספטמבר , 1930 כבר היו כתשעים אחוז מההפקות הגרמניות סרטים דוברים . בסוף אפריל , 1929 חודשים ספורים לאחר שהחל הסחף הגדול בתעשיית הקולנוע הגרמנית לעבר הסרט הדובר , כותב ה Film-Kurier בחרדה כי האולפנים שלא התאימו עצמם להפקות של סרטים דוברים עומדים שוממים , ומי שעוד מעז " לדבר כיום על סרטים אילמים , כבר אף אחד לא לוקח אותו ברצינות . " השנים 1933–1930 אינן שנים שלאחר מהפכה באמצעי הייצוג הקולנועיים , אלא שבהן נעשים ניסויים בטכנולוגיה של הסאונד ובפיתוח קונוונציות ייצוג חדשות , ונבדקים בקפידה הפוטנציאל של המדיום וגבולותיו , כמו גם תגובותיהם של הקהל ושל בעלי אולמות הקולנוע . הקבלה הנלהבת של הסרט הדובר בסוף שנות העשרים אירעה בגרמניה מעט מאוחר יותר מאשר בארצות הברית . הפער בין תחילת ההפקה של סרטים דוברים הוליוודיים לגרמניים אפשר ליוצרי קולנוע , למבקרים ולקהל לבחון לראשונה תופעה רבת תהודה זו מתוך עמדה של צופים מן הצד , מבלי לק...  To the book