"הצד האחר של הרחוב": אפוקליפסה עירונית

בבואתה של העיר משתקפת באלפי עיניים , באלפי חפצים . ולטר בנימין בקבוצת הסרטים העוסקים בשבריריותו של המרחב הפרטי של אנשי העיר הגדולה בעשור הראשון של רפובליקת ויימר אפשר להבחין בשתי מגמות עיקריות : הראשונה , האופטימית — שאליה משתייכים סרטים כגון " אינני רוצה להיות גבר" ו"אספלט" — מתארת כיצד שב המרחב הפרטי ומתכונן מחדש לאחר ( וכתוצאה מ ) המפגש של הגיבור עם עולם הערכים ואופני ההתנהגות המתפתחים ובאים לידי ביטוי במרחבים הציבוריים של העיר המודרנית ; השנייה , הפסימית יותר — שעמה אפשר למנות סרטים כגון " ניו" ו"מין באזיקים" — מתארת מצב שבו תפיסת הזהות האינדיווידואלית של הגיבורים , המתגלמת בארגון המרחב הפרטי שלהם , מתערערת ללא תקנה כתוצאה מן המפגש עם התרבות החדשה , דבר המוביל למותם מבחירה של הגיבורים . בסרטים שהזכרנו מתואר תחילה המרחב הפרטי הבורגני מתוך קלישאות הייצוג שהתפתחו בתרבות הבורגנית במאה התשע עשרה ( תמונות הנוף על הקירות , המראות , חלוקת התפקידים הנוקשה בתוך התא המשפחתי וכדומה . ( הדגש הושם על שני עקרונות מרכזיים : הצורך ( הנפשי , החומרי או האינטלקטואלי ) של הגיבור לצאת ממרחב זה החוצה ( א...  To the book