|
|
הייתי ילד , לא יותר מבן עשר , כאשר דודתי לקחה אותי לרדיו סיטי מיוזיק הול בעיר ניו יורק . אחרי המופע ניגשנו למכונה אוטומטית . זהו סוג של מסעדה בשירות עצמי שלא ראיתי מעולם קודם לכן . הוקסמתי מיד . ורות של חלונות קטנים נמתחו מקיר אל קיר , ומאחורי כל חלון היה משהו אחר לאכול . כריך הודו . קערת ג'לי . הבחירה שלי באותו יום היתה פרוסת פאי תפוחים . דודתי הכניסה כמה מטבעות למכונה והרימה את החלון שהיה תלוי מלמעלה . היא הוציאה את העוגה שלי , ומיד הופיעה בחלון פרוסה חדשה והחליפה את זו שקנינו . דודתי שכנעה אותי שמאחורי הקלעים פועל קוסם . באותם ימים לא היה לי מושג שמאחורי הקיר יש מטבח מלא טבחים ומלצרים , שהכינו ומילאו ללא הרף את הפריטים השונים בשביל לקוחות חדשים . החוויה היתה בעיני תמצית המשמעות של להיות סוחר . מאז חיפשתי תמיד את הקסם . אין זה יוצא דופן מבחינתי , בכל מקום בעולם , להיכנס למונית או ללכת ברגל כדי לבקר קמעונאים אחרים . אינני יודע כמה פעמים בחיי עשיתי זאת . אולי מאות . אני אוהב לחוות חנויות שונות — של בעלים קטנים ורשתות גדולות — ולראות במו עיני איך הם מציגים את המוצרים שלהם ומתקשרים עם הל...
To the book |
|
|