מהי כמות המידע המרבית שניתן לאגור בנפח נתון ? שאלה זו העסיקה ומעסיקה חוקרים רבים בעולם המדע והטכנולוגיה מאז אמצע המאה ה . 20 המחשבים הראשונים שפותחו בשנות החמישים של המאה ה 20 היו בגודל של חדר , ויכלו לבצע רק פעולות חשבון בסיסיות ביותר , שכיום ניתנות לביצוע באמצעות התקן מיקרוסקופי . כמות המידע שניתן לאגור בדיסק הקשיח של מחשב אישי גדלה בשני העשורים שחלפו פי 1 , 000 כמעט , וקצב גידול זה נמשך גם כיום . הסיבה העיקרית ליכולת מזעור זו היא מציאת דרכים חדשות לקודד את יחידות המידע הבסיסיות — הביטים — באלמנטים זעירים יותר ויותר . האם קיים גבול תיאורטי לתהליך מזעור זה ? ואם כן , מהו ? התשובה , כפי שנראה להלן , קשורה לחורים שחורים . מניסיוננו , אנחנו יודעים כי בקבוק זכוכית הנופל מהשולחן מתנפץ לרסיסים . מעולם לא ראה מישהו רסיסים קופצים אל השולחן והופכים לבקבוק . כאשר מכניסים קרח למים חמים , נמס הקרח . מעולם לא ראה מישהו מצב שבו הקרח מתקרר יותר והמים מתחממים יותר . דוגמה ריחנית יותר היא בקבוק בושם . כאשר אנחנו פותחים בקבוק בושם במרכזו של חדר , יתחיל הבושם שבבקבוק להתנדף , ולאחר זמן מה ימלא ריחו את...
To the book