פרק שני היסטוריה — ישנה וחדשה

מן ההיסטוריה העתיקה אל הנאורה העיסוק בהיסטוריה הוא מן העיסוקים העתיקים ביותר בעניינים שברוח ובידע . כמו כללי הפילוסופיה והמתמטיקה , גם הכללים המנחים עד היום את הכתיבה ההיסטורית ראשיתם ביוון העתיקה , ואותן דילמות עקרוניות מלוות מאז את המחקר ואת הכתיבה : האם תפקידו של ההיסטוריון לבקר , כמו הקטיוס , את הידע הקיים " = ) תיאוריה , ( " לנפץ מיתוסים כמו קסנופנס " = ) פרשנות , ( " או לאסוף , כמו הרודוטוס , עובדות חדשות או נשכחות " = ) מחקר ?( " האם כל מה שנאסף , ממקורות יווניים וברבריים ( ה"אחרים" של התקופה ההיא , ( הוא בעל חשיבות , או שיש לבחון את הסיפורים בעין ביקורתית כדי לקבוע את ערכם וחשיבותם ? שאלות הנוגעות למהימנותם של מקורות , ולערכן היחסי של מסורות שבעל פה ושל תעודות כתובות , העסיקו את ראשוני ההיסטוריונים . מתוך השוואת המיתולוגיה היוונית למסורות המזרח הקרוב העתיק , קבע הקטיוס ש"סיפורי היוונים הם רבים ומגוחכים . " הרודוטוס כבר נתקל בסתירה הכרוכה בעצם תפקידו הכפול של ההיסטוריון : שימור המסורת מצד אחד , וגילוי האמת עליה מצד אחר . כמו ההיסטוריונים המודרנים , גם עליו היה להתמודד עם בעיות ש...  To the book